פסק-דין בתיק ת"ק 004663/02

בפני תביעה להשבת כספים בגין טיפול לקוי שבוצע על ידי הנתבע ברכבו של התובע, מסוג סאאב (להלן: "הרכב").

התובע טוען בכתב תביעתו, כי ביום 15.5.02 גילה ברכבו נזילת שמן מנוע ואדים מתמרים, ולפיכך, הזמין גרר על מנת שיעביר את הרכב למוסך הנתבע לתיקון התקלה.

בסיום תיקון הרכב על ידי הנתבע, נדרש לשלם סך של 5,494 ש"ח, בגין ביצוע עבודות והחלפת חלקים, כפי הפירוט העולה מחשבונית / קבלה שצורפה לכתב התביעה (להלן: "החשבונית").

לטענת התובע, התיקון שבוצע ברכב על ידי הנתבע לא הועיל, שכן תופעת איבוד השמן חזרה על עצמה לאחר מכן כשלוש ארבע פעמים, ולפיכך, נאלץ לפנות למוסך אחר, הוא המוסך המרכזי של חברת יוניברסל מוטורס בע"מ של מכוניות מסוג רכבו של התובע (להלן: "המוסך המרכזי"), שם תוקנה סוף סוף התקלה ולא נשנתה עוד. עלות התיקון הסתכמה ב-106 ש"ח בלבד, כעולה מחשבונית/קבלה נוספת שצורפה לכתב התביעה.

התובע טוען כי הנתבע ביצע ברכב שורה ארוכה של תיקונים ו/או טיפולים לא נחוצים, בעלת היקף עצום, שלא פתרו את הבעיה בגינה הובא הרכב למוסך הנתבע מלכתחילה, אלא, שמדובר בתיקונים שבוצעו לא על דעתו וללא הסכמתו המפורשת, ולפיכך, הוא דורש השבת כספו בצירוף פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו.

בכתב תביעתו מציין התובע, כי לאור המחלוקת שנתגלתה בין הצדדים באשר לעצם הצורך בביצוע כל העבודות שפורטו על ידי הנתבע, הוא פנה לאיגוד המוסכים לקיים הליך בוררות בין הצדדים אשר יכריע בשאלה זו, אלא שישיבת הבוררות לא התקיימה בסופו של דבר, הואיל ובעל המוסך הנתבע סרב לחתום על שטר הבוררות, כך שהליך הבוררות נגדע באיבו.

בהקשר זה יוער, כי אין ספק לבית המשפט שאיגוד המוסכים בישראל הוא הגוף שראוי היה לבדוק את גדר המחלוקת בין הצדדים, שעניינה בנושאים מקצועיים המצויים בתחום האמון על גוף זה. טענת הנתבע כי סירובו ליטול חלק בהליך הבוררות נעוץ בהיעדר חובה על הבורר לנמק את פסיקתו הואיל ומדובר בהליך שלא ניתן לערער על תוצאותיו, תמוהה בעיני, נוכח מיומנותו של גוף זה בתחום הקונקרטי, העומד בסלע המחלוקת, ובהיותו גוף ציבורי בלתי תלוי.

הנתבע בכתב הגנתו מכחיש כל הנטען על ידי התובע בגורסו, כי שורת התיקונים והטיפולים שביצע ברכב, נוגעת ישירות לבעיה שנתגלתה בו, ומוסיף וטוען נחרצות, כי התיקון בוצע על דעתו של התובע ולאחר קבלת אישורו הטלפוני, אשר נסמך על הערכת היקף ועלות התיקונים והטיפול שהוצגו בפניו על ידי נציג הנתבע בביצוע בפועל.

עוד נטען, כי במעמד שחרור הרכב לא העלה התובע שום טרוניות כנגד היקף התיקון/טיפול או עלותו, וכך גם בחלוף שלושה שבועות כשחזר למוסך לשם קיום בדיקה חוזרת, כפי שנקבע מראש, כאשר במועד זה הוחלף לרכב אטם מכסה שסתומים, לא חיובו כספית.

באשר לטענת התובע, כאילו התקלה המקורית טופלה על ידי המוסך המרכזי בעלות זעירה, דוחה אותה הנתבע מכל וכל. לשיטתו, התיקון שבוצע ברכב על ידי המוסך המרכזי אינו רלוונטי ואינו קשור לתקלה נשוא המחלוקת. רוצה לומר, אין בין החלפה של גומייה למפלג ואטם גומי למפלג, הם החלקים שהוחלפו על ידי המוסך המרכזי, ולא כלום עם החלפת אטם ראש המנוע.

באשר לטענת התובע, כי התקלה ברכב, דהיינו נזילת השמן, נשנתה שלוש ארבע פעמים, טוען הנתבע, כי מאז שוחרר הרכב ביום 16.5.01, ועד ליום 10.12.01, הוא המועד בו נשלח מכתב התלונה לאיגוד המוסכים, כחלק מהליך הבוררות, דהיינו, משך 7 חודשים  לא העלה התובע שום טענה כנגד איכות התיקון שבוצע, ובהימנעות זו יש כדי להעיד על חוסר תום לבו בהגשת התביעה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים המצורפים לכתבי הטענות, ובחנתי עדויותיהן בפני, הנני קובעת כי התמונה המתגבשת מהחשבונית, המפרטת את העבודות/טיפול/תיקון שבוצעו ברכב, הינה שאין מדובר רק בעבודות הקשורות קשר ישיר לתקלה שנתגלתה ברכב, זו הנטענת על ידי הנתבע, דהיינו, תקלה שמקורה באטם ראש המנוע אשר הוחלף, אלא בשורה ארוכה של תיקונים וטיפולים האופייניים לטיפול תקופתי של רכב. אין מחלוקת, כי הרכב הועבר למוסך לצורך תיקון בעיה ספציפית, חמורה ככל שתהיה, ולא על מנת להעניק לו טיפול תקופתי. מתוך כך, מסקנתי היא, כי חלק ניכר מהתיקונים שבוצעו על ידי הנתבע, אינם קשורים לפתרון התקלה והם בוצעו על דעתו בלבד.

יודגש כי בא כוח הנתבע עצמו אישר בפני במהלך הדיון, כי חלק מן העבודות ו/או החלקים שהוחלפו, אינם קשורים קשר ישיר לתקלה. למען הדגמת הדברים יאמר, כי אין ספק לבית המשפט, שהחלפת נוזל לניקוי שמשות, מסנן למזגן, רפידות בלמים, משען מנוע ועוד חלקים שהוחלפו על ידי הנתבע, אינם שייכים לליקוי שנתגלה באטם ראש המנוע, כפי הגדרת הנתבע בכתב הגנתו, הגדרה עליה חזר נציגו במהלך הדיון, ולפיכך, לא היה בהם צורך.

באשר לטענת הנתבע, כי עובר לביצוע התיקונים והעבודות, נתקבל אישור מפורש מטעם התובע לביצועם, הנני קובעת כי עדיפה עליי גרסת התובע בנקודה זו.

אין בקביעה זו כדי לומר, שלא נעשה קשר טלפוני עם התובע לצורך זה, ואולם אינני מקבלת את הגרסה לפיה פורטו בפניו, באותה שיחה, פרט לפרט, סעיף אחר סעיף, כל אחד מהתיקונים הנדרשים, אלה המתוארים בחשבונית, תוך מתן הערכה של היקף התיקון וציון עלותו המדויק.

אין זה מתקבל על דעתי, כי כאשר מדובר בשורה כה ארוכה של תיקונים והחלפת חלקים, הם פורטו בפני התובע באותה שיחת טלפון והשתכנעתי כי לו נקב הנתבע או נציגו בפניו שהסכום המדויק של עלויות התיקון יעמוד על למעלה מ 5,000 ש"ח, היה התובע דורש התייחסות מדויקת יותר.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבסופו של דבר, הרכב טופל בהיקף ניכר, הוחלפו בו חלקים שונים, כך שהתובע נהנה מפרי עבודתו של הנתבע.

אולם, משקבעתי כי לא ניתנה הסכמה מופרשת מטעם התובע לביצוע עבודות ותיקונים אלה, ומאחר ומדובר בטיפול שלא שוכנעתי שהרכב נזקק לו, על הנתבע לשאת בחלק מהעלות הכספית שהוטלה על התובע.

יתר על כן, אני מבכרת את גרסת הנתבע, לפיה, נזילת השמן נמשכה גם לאחר התיקון ותוקנה, בסופו של דבר, על ידי המוסך המרכזי. מכאן, מסקנתי כי הנתבע לא זיהה במלואה את סיבת נזילת השמן, והתיקון שבוצע על ידו לא נתן מענה מוחלט לתקלה, שגרמה לאיבוד שמן המנוע. עובדה זו עולה בקנה אחד עם מסקנת יו"ר איגוד המוסכים, במכתבו לנתבע, שם נקבע כי מקור התקלה בטרמוסטט מקולקל, שגרם לחימום המנוע.